ראיון עם חנה אבני

חנה אבני "הכהנת הגדולה של הרייקי"

חזרה מהודו, מהאשרם של סאי באבא המורה הרוחני שלה,
שלום חנה, איך היה בהודו?

מרגש עם המון חוויות ומסרים. נעשתה עבודה רוחנית מאד גדולה.

למה את נוסעת לשם כל שנה?
אהבתי הגדולה לסאי באבא, והכוח והאור והאהבה שאני מקבלת,
שממלא אותי ונותן ליאת הכוח להמשיך ולעזור לאנשים.

מי זה סאי באבא?
סאי באבא הוא אווטר שמשמעו ישות אלוהית שמחוברת לאור הגדול
והוא ונמצא איתנו כדי להביא מרפא לאנושות.

קיבלת משם איזה מסר לאומה?
היה לנו זמן לבקש שלום לעם ישראל.
בפעם הזאת כשנסעתי היה כנס עולמי של 5 הדתות הגדולות והגיעו אנשים שייצגו כל דת.
מישראל הגיע רב וכשהוא נאם על הבמה, באשרם של הסאי באבא ודיבר מהלב אל לבבות כולם,
הייתה תחושה עמוקה שאפשר לעשות אחדות בעולם.

מהי לדעתך רוחניות?
עשייה יומיומית של נתינה ואהבה, הקשבה.
היכולת שלנו להתחבר ולהכיר את המימדים הגבוהים בתוכנו.
האפשרות שניתנת לנו לחיות על פי צו ליבנו.
הקשבה פנימית והקשבה לאלוהות.

 מה מייחד אותך כמורה רוחנית?
היכולת שלי להעביר את המסר עם אהבה ללא שפיטה וביקורת.
היכולת לקבל כל אחד כמו שהוא.


האם הגשמת את עצמך בגלגול הזה?
אנחנו על הדרך ובדרך אנחנו כל הזמן בהגשמה.
מצאתי את היעוד שלי, התחברתי אליו ואני חיה על פיו יומיום.
וכמובן העבודה נמשכת.


למה רייקי?

או…..
כששמעתי בפעם הראשונה על רייקי וסיפרו שכל אחד יכול להתחבר לאנרגיה הזאת,
לטפל ולרפא את עצמו, לצמוח ולגדול ידעתי שזה הדבר האמיתי.
אם כל אדם כל אחד בלי הבדל של גיל, דת, מוצא, מצב בריאותי וכו יכול בכזאת פשטות לטפל בעצמו
אין דבר יותר נכון ממנו.

כשהתחלתי בעצמי לתרגל רייקי וראיתי את ההשפעה של האנרגיות עלי, ואח"כ כשראיתי מה זה עושה לאנשים אחרים שקיבלו טיפוליי רייקי, בערה בי אש פנימית ורציתי שלכולם תינתן ההזדמנות הזאת לחוות את החוויה ולעבור את השינוי בעצמם.
ומשם הלכתי עם הרייקי עד הסוף, למדתי בארץ ובחו"ל והלוואי ותבוא לכולם הברכה והשלווה שמביא הרייקי.

מה האהבה הגדולה שלך בחיים?
הילדים שלי, הקב"ה זיכה אותי ושלח לי 4 ילדים מופלאים, שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו,
הם ממלאים אותי באושר עילאי.
וכמובן לטפל באנשים ולהוביל אותם אל האמת שבתוכם.להוליך אותם אל האור..
 
איך התחלת את דרכך הרוחנית?
זו שאלה מאד גדולה, כמובן הכל היה בתהליך שהתחיל בגיל 27
הייתי כבר נשואה עם ילדים, והכל היה לכאורה בסדר.
בתוכי הרגשתי שיש משהו חסר, משהו שלא נגעתי בו, התחלתי לעשות עבודת מודעות פנימית של חיפוש.
זה היה לפני כ-30 שנה, לא כל כך היה עם מי לדבר, ונאלצתי לעשות את העבודה לבד,
עבודה של חיטוט פנימי עד "זוב דם" ושם התחלתי להבין דברים.
התחילו לקרות דברים שלא היה לי הסבר להם, כמו –
יכולתי לשכב על שפת הים, לנטרל את כל הרעשים החיצוניים ולהקשיב רק לרחש הים.
יכולתי לראות את עצמי מבחוץ ולדעת מה אני צריכה לעשות כדי להשתפר.
מאוחר יותר דברים נוספים קרו – כפיות התכופפו, שעונים נעצרו,
ואז התחלתי ללמוד כדי למלא את אותו חוסר שהרגשתי בנשמה.
הלימודים היו רק כדי למלא את עצמי, בלי שום כוונה לאן זה יוליך אותי.
בינתיים בכל פעם שנגעתי במישהו נאמר לי שהמגע שלי נעים, וכך התחלתי לטפל בהילינג – בחברים, בשכנים, בעמיתים לעבודה, במשפחה ומשם המשכתי את לימודיי ההוליסטים הרוחניים בצורה יותר אינטנסיבית ומודעת.
כשהכרתי את הרייקי, התחברתי להבנה שייעודי זה לעזור לאנשים, ללמד ולהעביר מסרים.
 
לסיכום…

אני מודה לקב"ה על הדרך שפתח בפניי על האומץ להמשיך, ועל האור והאהבה שהוא מזרים אלי. ואני מברכת את כולם שימצאו את דרכם שלהם בחיים, ילכו בה בלי פחד ועם המון אהבה.