תפריט
שמחה היא תדר של התעלות
ויכולה להתרחש בתוכנו רק כאשר הלב חף מקליפות השיכחה.
כל פגיעה שמה עלינו קליפה עבה, גסה או דקה
ורק במודעות לכך ניתן לבחור שלא להתעטף בקליפות…
קליפות על הלב מתחילות מגיל מאוד צעיר,
מניצני מערכות היחסים שלנו…
קליפה ממישהו שהעליב, פגע או שבר את הלב…
הורים, חברים, מורים וכו וכו
הקליפה היא בעצם כדי לא להיפגע שוב…
שלא נצטרך לחוות את הכאב בעוצמה כל כך גדולה…
זו בעצם שכבת הגנה שמעדנת את רמת הכאב ושומרת עלינו….
אך באיזה שהוא שלב הקליפה הופכת למחסום…
מלהתאהב, מלהתרגש מהחיים
ובמקום הגנה זה פשוט מעצור
מחסום מלהתאהב
מלאהוב עד הסוף במערכת זוגית קיימת
מלסמוך על אנשים
מלהיפתח
מלחיות את החיים במלואם.
הקליפה עוטה עלינו מעטה של פחד או ציניות, העיקר לא לפתוח את הלב וחלילה… להיפגע שוב.
גורמת לנו לאמונות כמו… אהבה זה כואב, אני לא צריכ/ה אף אחד, אין אהבת אמת, אין גברים/נשים טובים בעולם, כולם בוגדים, החיים משעממים, כולם לא מאושרים באמת, הכל זה מסיכה ועוד ועוד..
כאשר צאקרת הלב משילה את הקליפות
ומסכימה לחוות מחדש את החיים
וואוו
זה התדר החדש בחיים
וואוו
אז נכון.. אפשר להיפגע… אבל!
אפשר גם להתאהב, לאהוב באמת, להתפרנס מתשוקה או חלום
בכלל נפתחת האפשרות לחלום!
לחיות חיים שיש בהם התרגשות.
ואז המילה שימחה
היא לא סיסמא לפורים
היא bliss – אושר עילאי.
זה אפשרי וזה שווה!
כי מי רוצה לחיות את החיים לקונים משעממים בלי התרגשות?
למה בכלל לחיות??
זו התחושה של קליפה עבה
תדר של לב פתוח משתוקק ואוהב מגיע שהשלנו את הקליפות.
איך עושים את זה?
מסכימים… והיקום כבר יאפשר את זה למרחב שלכם…
אולי בתהליך של לימודים, התפתחות או ריפוי
או מהטבע… היקום מאד יצירתי רק תסתנכרנו אליו בהסכמה… תלחשו לו כןןן
חג פורים שמייח
וbliss על כולנו
